רע"א 1145/22

תקציר

בהחלטה זו דחתה ערכאת הערעור על החלטת בית המשפט הפרוצדורלי בעניין סעד זמני, תוך הדגשת שיקול הדעת הרחב הנתון בדרך כלל לבתי משפט פרוצדורליים בעניינים אלה. בהסתמך על מספר תקדימים, הסביר בית המשפט כי חריגות מכלל זה הן נדירות ומתרחשות רק במקרים חריגים, אשר בקשה זו אינה עומדת בהם. המבקשים טענו כי אמת המידה שהפעיל בית המשפט בבואו לבחון את הבקשה לצו מניעה זמני פגומה. עם זאת, על פי הפסיקה המקובלת, צד המבקש לעכב את הליכי הבוררות חייב לעמוד בנטל הוכחה גבוה המראה כי סיכויי הצלחת תביעתו ומאזן הנוחות נוטים לו באופן משמעותי. בית המשפט המחוזי בחן כדין האם נטל זה מתקיים, בחן את ההסכמות בין הצדדים ואת הוראות החוק, ומצא כי סיכויי ההליכים של המבקשים אינם מספקים. ערכאת הערעור לא מצאה כל פגם בהנמקתו היסודית של בית המשפט המחוזי ובניתוחו את הנתונים העובדתיים, שלא הצדיקו התערבות. עוד טענו המבקשים כי היה על בית המשפט לשמוע עדויות בטרם יקבל החלטה, אך מאחר שההתנהלות הפרוצדורלית נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט, נקבע כי בשלב זה אין צורך בעדות. בנוסף, בית המשפט העריך נזקים אפשריים לשני הצדדים, והגיע למסקנה כי גם הנוחות אינה מיטיבה עם המבקשים. לפיכך, הבקשה נדחתה בסופו של דבר, ומשלא התבקשה מענה, לא חויבו הוצאות כנגד המבקשים.