פר"ק 6379/09

תקציר

המבקשת, יצרנית וספקית של חומרי דפוס, ביקשה לקבל בחזרה ציוד ומוצרים שנמסרו למשיבות, או את תמורתם הכספית, על פי הסכם בין המבקשת לבין המשיבה 1. לחילופין, ביקש המבקש הכרה כנושה מובטח וגישה לדוחות מכירה וקבלות. הציוד סופק בתנאי של שמירת בעלות עד לתשלום מלא, לאחר שהמשיבה לא העמידה ערבות בנקאית נאותה כפי שהוסכם בתחילה. המבקשת הפסיקה את אספקת האספקה עד להתקיים תנאי זה. ההסדר לא קוים על ידי המנהל המיוחד שמונה בעקבות צו הקפאה נגד המשיבות. עם זאת, בתי המשפט הכירו בזכות הבעלות של המבקשת לשימור וראו בה תניית הסכם של ממש ולא משכון בדיעבד מוסווה. המבקשת הוכרה כבעלים החוקיים של האספקה, מה שזיכה אותה בהחזרתם או בתמורה ממכירתם. המנהל המיוחד הונחה להעביר את כל ההכנסות ממכירת הציוד של המבקשת שהיה קיים בחשבונות המשיבות בעת מתן צו ההקפאה, ואילו יתרת הסכום, ממכירות בעקבות ההזמנה, תועבר במלואה למבקשת. זאת ועוד, טענת הבנק לשעבוד צף על נכסי המשיבים נדחתה, שכן זכויות הבעלות של המבקשת גברו. לפיכך חויבו המנהל המיוחד והבנק לפצות את המבקש בגין שכר טרחתם המשפטי.