רע"א 4734/20

תקציר

ניתוח משפטי של תיק לשון הרע ובקשת רשות ערעור מבוא מדובר בבקשת רשות ערעור בעקבות דחיית ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז לוד בע"א 35538-04-19. הסוגיה המרכזית נסובה סביב השאלה האם פרסום שנעשה על ידי בא כוחו של בעל דין במהלך הליך משפטי נחשב לשון הרע לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, במיוחד לפי סעיף 13(5). בית המשפט לערעורים אישר את פסיקת בית המשפט הנמוך, והדגיש את היקף ההגנות המשפטיות הניתנות להצהרות שנאמרו במסגרת הליכים משפטיים. עקרונות משפטיים 1. היקפו של סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 - הסעיף מעניק חסינות רחבה לפרסומים מסוימים שנעשו במהלך הליכים משפטיים או מנהליים, מתוך הכרה בחשיבות השיח הגלוי והפתוח להבטחת הצדק. - בתי המשפט הבהירו כי ההגנה לפי סעיף זה משתרעת על תקשורת שנמסרה על ידי בעלי דין, עורכי דין או צדדים במהלך דיונים, בתנאי שההצהרות נאמרו במסגרת הליכים משפטיים. 2. ניטרליות התוכן של סעיף 13(5) - עיקרון משפטי חשוב שאושר במקרה זה הוא שהחסינות שמעניק סעיף 13(5) אינה תלויה בתוכן הפרסום או האמירה, אלא אך ורק בהקשר של הפרסום במסגרת הליכים משפטיים. - בתי המשפט טענו כי חסינות זו היא רחבה וחלה ללא קשר אם ההצהרה נכונה, שקרית או פוטנציאלית לשון הרע במובן הכללי. 3. שיקול דעת שיפוטי וסופיות החלטות - בית המשפט המחוזי וערכאת הערעור הפעילו את שיקול דעתם בקבעו כי חל התחום המוגן של סעיף 13(5), ובכך דחו תביעות הנופלות בתחומו. - בקשת רשות הערעור נדחתה בהתאם, תוך הדגשת הדוקטרינה שבתי משפט לערעורים לא צריכים לדון בערעורים אלא אם כן יש עניין עקרוני או פוטנציאל לעיוות דין. חידושים ועקרונות משפטיים - המקרה מדגיש את העיקרון לפיו הצהרות שנאמרו במהלך הליכים משפטיים זוכות להגנה רחבה, המחזקת את היושרה השיפוטית ואת החשיבות של שיח חופשי וגלוי בבתי המשפט. - הוא מבהיר כי חסינות לפי סעיף 13(5) כוללת הצהרות של נציגים משפטיים בהליכים, ומרחיבה את היקף הביטוי המוגן בהקשר המשפטי. - ההחלטה גם מחזקת את שיקול הדעת של בתי המשפט לערעורים לדחות בקשות רשות ערעור כאשר לא זוהו שאלות משפטיות מהותיות, ובכך מקדמת את היעילות השיפוטית. מסקנה המקרה שב ומאשר את החסינות הרחבה הניתנת לפי סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, תוך הדגשה כי ההגנות נעוצות בהקשר של הליכים משפטיים ולא בתוכן האמרות. עמדת בתי המשפט נותנת עדיפות ליושרה של הליכים שיפוטיים ומונעת ערעורים חסרי דעת בנוגע להתבטאויות שנאמרו באולמות בית המשפט, בתנאי שתקשורת זו נופלת במסגרת החוק המוגדר בחוק. פסק דין זה מדגים חידוש משפטי חשוב בחיזוק החסינות על אמירות במהלך הליכים הן רחבה והן ניטרלית מבחינה תוניתית, ובכך שומר על הדיון השיפוטי מפני מגבלות מיותרות תוך שמירה על טוהר ההליכים המשפטיים.