ע"פ 9209/20

תקציר

הוגש ערר על החלטת בית משפט השלום בראשון לציון שלא לפסול עצמו מלדון בתיק של כתב אישום נגד אדם המואשם בשורה של סעיפים של תקיפת שוטר, איומים עליו והפרעה למילוי תפקידו. האישומים נבעו משלושה אירועים שונים. המערער טען כי יש לדון באישומים בנפרד כדי להבטיח שימוע ללא משוא פנים. עם זאת, בית המשפט דחה טענה זו וקבע כי עובדות המקרה תומכות בדיון מאוחד. הערעור על החלטה זו לא צלח, שכן השופט לא מצא נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש למשוא פנים מצד בית המשפט קמא. טענותיו של המערער היו עמומות ולא משכנעות, וההחלטה לאחד את האישומים הייתה מוצדקת. זאת ועוד, טענות המערער בדבר טעות בהחלטת התביעה אינן מתאימות לערעור על פסילה ויש להעלותן באפיקים משפטיים אחרים. עוד ציינה השופטת כי השלב המתקדם של ההליך מצביע על שיהוי בטענות המערערת וכי החלפת ייצוגו של המערער אינה מצדיקה את קבלתן. משכך, הערעור נדחה, וההחלטה המקורית נותרה בעינה.