רע"פ 722/23

תקציר

יזם פרטי שחתם על חוזה חכירה ל-59 חודשים לקרקע בפתח תקווה להקמת מתחם זמני לפעילות ספורט מוטורי עמד בפני צווי הריסה והפסקת עבודה מצד הרשויות המקומיות. הצווים הוצאו ללא היתר מכוח חוק התכנון והבנייה, ובשל סכנת ההצפות הפוטנציאלית באזור. היזם הצליח לערער על הצווים בבית המשפט לעניינים מקומיים בפתח תקווה, אך על ההחלטה ערערו המשיבים ובוטלו בבית המשפט המחוזי מרכז לוד. לאחר מכן הגיש היזם רשות ערעור לבית המשפט העליון, שנדחתה. שופט בית המשפט העליון הדגיש כי המקרה לא עורר סוגיות משפטיות חריגות מעבר לנסיבותיו הפרטניות של היזם, ופסק דינו של בית המשפט המחוזי התבסס על הערכה עובדתית. השופט הסכים עם קביעתו של בית המשפט המחוזי כי מתחם הספורט המוטורי הוא מתקן קבע הטעון היתר, בהתחשב במשך החכירה, בהיקף עבודות הבנייה ובפעילות המסחרית המיועדת. משכך, הגיע השופט למסקנה כי אין מקום להתערב בהחלטת הערכאה הנמוכה יותר ודחה את הבקשה תוך שהוא מקיים את צווי ההריסה והפסקת העבודה.