עמ"ש 8007-01-14

תקציר

תיק ערעור זה נסוב סביב בקשתו של המערער לבדיקה גנטית לקביעת אבהותו על שני בנים תאומים שנולדו לאשתו לשעבר, המשיב. המערער, הרשום כאבי הילדים במרשם האוכלוסין, מבקש לבצע את הבדיקה לאחר שהטיל ספק באבהותו. עם זאת, בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב דחה את עתירתו, בנימוק של פגיעה אפשרית ברווחתם הרגשית וההתפתחותית של הילדים. השופט, השופט נצר סמארה, קבע כי יש לשים בראש סדר העדיפויות את טובת הקטינים, וכי פוטנציאל הפגיעה עולה על התועלת שבעריכת הבדיקה. על פסק דין זה מערערים כעת. הדיון בערעור פירט את נסיבות המקרה, לרבות ההיסטוריה של ההליכים המשפטיים בין בני הזוג לשעבר. המערער טען כי המשיב הדיר אותו מחיי הילדים וכי תפקידו מוגבל לתשלום מזונות. מנגד, המשיב הכחיש טענות אלה וטען כי המערער ניתק מיוזמתו את הקשר עם הילדים. בית המשפט שקל גם את דיווחי העובדים הסוציאליים והיועץ המשפטי לממשלה, שהמליצו שלא לבצע את הבדיקה בשל הנזק הנפשי הפוטנציאלי לילדים, שכבר היו במערכת יחסים בעייתית עם אביהם. המסגרת הנורמטיבית לבדיקה גנטית מתוארת בחוק מידע גנטי, הקובע כי בית משפט רשאי להורות על ביצוע בדיקה רק אם שוכנע בצורך ממשי הגובר על פוטנציאל הפגיעה בקטינים. בית המשפט ניתח בהרחבה פסיקות קודמות ואת כוונת המחוקק העומדת מאחורי חוק מידע גנטי, תוך הדגשת חשיבות ההתחשבות בטובת הילדים והנזק הנפשי הפוטנציאלי הנגרם כתוצאה מחקירת אבהות. במקרה זה הסכימו השופטים עם החלטת הערכאה הנמוכה יותר. הם מצאו כי המערער לא סיפק נימוקים משכנעים לשתיקתו רבת השנים בנוגע לספקות אבהות, וכי טענותיו קשורות ברובן לאירועים סביב לידת הילדים. כן צוינה חזקת המחוקק בדבר פגיעה בילדים בנסיבות כאלה. כמו כן, התקבלה, עמדתם החד-משמעית של רשויות הרווחה והיועץ המשפטי לממשלה, שהדגישו את פוטנציאל הפגיעה בשלומם הנפשי של הילדים. השופטים הדגישו את התוצאה ההרסנית של ביצוע הבדיקה, שעלולה להותיר את הילדים ללא ידיעת אביהם הביולוגי. בסופו של דבר, בית המשפט דחה את הערעור, מתוך סבר כי הנזק הפוטנציאלי לילדים מביצוע הבדיקה עולה על התועלת. הם עודדו את המערער לעשות מאמצים לחדש את הקשר עם ילדיו והחליטו שלא לפסוק הוצאות בתקווה לפיוס. השופטים, ישעיהו שנלר, ד"ר קובי ורדי וחנה פלינר, הסכימו פה אחד עם פסק הדין. החלטה כוללת זו נועדה להגן על טובתם ויציבותם הנפשית של הקטינים המעורבים.