בע"מ 4854/24

תקציר

פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה מתקבל במידה רבה, אך עם כמה שינויים. פסק דינו של בית המשפט המחוזי מבוטל עקב טעויות משפטיות שגרמו למבקש עיוות דין. הדירה המדוברת כבר נמכרה לצד שלישי, אך בית המשפט המחוזי פסק לטובת המשיב והעביר את הבעלות אליהם. כמו כן, לא היה הסכם בכתב בין המשיב לבין המנוח בדבר העברת הזכויות בדירה, שהיא דרישה מהותית. גם צוואת המנוח, שבוטלה, אינה חוזה ולא ניתן להשתמש בה כדי לחייב את עזבונו של המנוח. המשיב זכאי להלוואה שלא נפרעה מהעיזבון, אך לא לכל הכנסה מדמי שכירות מהדירה, אשר בצדק נקבע כתשלום ריבית על ידי בית המשפט לענייני משפחה. סכום ההלוואה, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה, יקוזזו כנגד העמלה שקיבל המשיב ממכירת הדירה. סכום זה יש להעביר למבקש, שהוא היורש היחיד של המנוח, עד למועד מסוים. התנהגותו הפסולה של המשיב משמעה גם כי לא סביר שהוא יקבל מהמבקש הוצאות כלשהן הקשורות למכירת הדירה. לבסוף, במקרה של מחלוקת בנוגע להתחשבנות בין הצדדים, כל צד יכול לעתור לבית המשפט לענייני משפחה לקבלת פסק דין, עם הוצאות פוטנציאליות שייפסקו לצד המצליח. השופט אלרון מסכים עם החלטה זו, אך השופט כבוב אינו תומך בהמשך הגבלת זכות הקיזוז של המשיב או בקביעת תקדימים נוספים, וסבר כי פסק הדין צריך להישאר ספציפי למקרה זה.