ת"א 22621-07-15

תקציר

השופט פסק לטובת התובע בסכסוך כספי שכלל שני הסכמי השקעה בין התובע לנתבע. ההסכם הראשון, שכונה "התוכנית הישנה", כלל ריבית חודשית של 10% על סכום קרן של 4.3 מיליון שקל, ואילו ההסכם השני, "התוכנית החדשה", כלל ריבית של 50% מדי שלושה חודשים. הנתבע לא הוכיח די הצורך כי עמד בהתחייבויותיו על פי הסכמים אלה, ולפיכך נפסק כי ישלם לתובע סכום העולה על 20 מיליון ₪, בצירוף ריבית והוצאות משפט. השופט קיבל את עמדת התובע כי ההסכמים היו תקפים עד להכרזת הנתבע על פשיטת רגל ביולי 2008. חישובי התובעת, אשר לא הופרכו על ידי הנתבעת, הראו כי הסכומים המגיעים לתובע עלו על תשלומי הנתבעת, גם לאחר תשלום של מיליון ₪ שבוצע על ידי הנתבעת טרם הכרזת פשיטת רגל. יתרה מכך, השופט דחה את טענת הנתבע כי הוא חייב רק בשליש מסכומי ההשקעה בהתאם לתנאי היתר ההשקעה. בסך הכל קבעה השופטת כי התובע זכאי למלוא סכום התביעה בסך 20 מיליון שקל, בתוספת ריבית ושכר טרחת עורך דין, בשל אי המצאת ראיות מספקות לקיום התחייבויותיו.