ת"ק 13545-06-16

תקציר

תיק בית המשפט סובב סביב מחלוקת הנוגעת להסכם תיווך במקרקעין, ליתר דיוק, הסכם בלעדיות. התובעים, מתווכי נדל"ן, התקשרו עם הנתבעים בהסכם, לפיו המתווכים ישווקו וינסו למכור את נכסי הנתבעים באופן בלעדי לתקופה של חצי שנה. ההסכם פירט את פעולות השיווק שיבצעו התובעים ואת העמלה שיקבלו עם הצלחת המכירה. עם זאת, הנתבעים מכרו את הנכס בסתר לקונה במהלך תקופת הבלעדיות, מה שהוביל את התובעים להגיש תביעה לדמי תיווך המגיעים להם. הסוגיה המרכזית שעמדה בפני בית המשפט הייתה האם הנתבעים, שחתמו על הסכם בלעדיות, יכולים למכור את הנכס בסתר מבלי להיעזר בשירותיהם של התובעים. בית המשפט פסק לטובת התובעים וקבע כי מעשי הנתבעים הפרו את הסכם הבלעדיות. הודגש כי הסכם בלעדיות, כפי שפורש על ידי בית המשפט העליון, מונע מבעל הנכס להתקשר באופן עצמאי עם קונה. טענת הנתבעים כי יכלו במקביל לנסות למכור את הנכס נדחתה, שכן החוק דורש תנאי מפורש המתיר פעולה כזו בהסכם. כמו כן, קבע בית המשפט כי התובעים זכאים לעמלה, לרבות האחוזים שהיו מקבלים מהקונה, בסך 32,292 שקל, לצד הוצאות משפט בסך 2,000 שקל. סכום זה שיקף את הפיצוי שהתובעים היו מרוויחים לו המכירה הייתה מתבצעת באמצעותם, בהתאם להסכם שנחתם. החלטת בית המשפט חיזקה את התפיסה כי יש לכבד הסכמי בלעדיות במקרקעין, וצדדים אינם יכולים לעקוף אותם על ידי מכירה חשאית של הנכס.