רע"ב 5436/15

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשתו של אסיר לחופשה לצורך ערעור על החלטת שירות בתי הסוהר לשלול ממנו חופשה. השופט בחן את הבקשה, יחד עם חומר מודיעיני חסוי שהציג שירות בתי הסוהר, וקבע כי יש לדחות את בקשת האסיר לדחיית ערעורו. השופטת נימקה את החלטתה בכך שהבקשה אינה מעוררת שאלה משפטית מהותית ומבוססת בעיקר על נסיבותיו האישיות של המבקש. יתר על כן, השופט קבע כי החלטת שירות בתי הסוהר הייתה חוקית, שכן היא התבססה על מסוכנותו של האסיר לציבור – חשש המעוגן במידע מודיעיני. מידע זה, אף שהיה ישן, נגע לכוונותיו של האסיר בעת חופשתו ולכן נותר רלוונטי. השופט התייחס גם לשתי טענות נוספות שהעלה המבקש: היעדר ייצוג משפטי ועיון במידע חסוי. בעוד השופט הכיר בכך שהייצוג היה אידיאלי, זכותו של המבקש להליך הוגן לא נשללה, שכן הוא היה מיוצג על ידי עורך דין בשלב מוקדם יותר של ההליך. לבסוף ציינה השופטת כי בחינת המידע החסוי, בהסכמת המבקש, אינה חלה במקרה זה, וכי החומר המודיעיני אוזן כראוי עם שיקולי צדק. מטעמים אלה הגיעה השופטת למסקנה כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור.