דב"ע נב/82 - 3

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על פסק דין של בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, שקבע כי העירייה ניהלה משא ומתן להעסקת מורה בחוסר תום לב ולכן חויבה לשלם פיצויים בגין עוגמת נפש. מהעובדות עולה כי העובדת עברה הכשרה בהוראה בבית ספר השייך לעירייה וגרמה לה להאמין כי תועסק כמורה בבית הספר. אלא שמחלקת המנגנונים בעירייה דחתה את בקשת העסקתה. בית הדין קבע כי בית הספר, כשלוחה מנהלית של העירייה, ניהל משא ומתן מטעמו והתנהלותו עולה כדי חוסר תום לב, שכן הוא לא גילה כי העסקתו כפופה לאישור מחלקת המכשירים. כמו כן, בית הדין קבע כי אופי המשא ומתן מחייב את בית הספר להודיע לעובד בהקדם על דחיית האישור. החוק מחייב לנהל משא ומתן לחוזה בתום לב, והעירייה הפרה חובה זו. העובד תבע פיצויים בסך 4,000 ש"ח אך נפסק לו 8,000 ש"ח על ידי בית הדין האזורי. ערכאת הערעור קיבלה חלקית את ערעור העירייה, והפחיתה את הפיצוי ל-1,000 ש"ח, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 27.8.1990, ו-500 ש"ח הוצאות. רוב חברי הפאנל סברו כי בית הדין אינו יכול לפסוק יותר ממה שתבע העובד, בעוד אחד מחברי הפאנל סבר כי הפיצוי היה צריך לעמוד על 4,000 שקל.