ע"פ 1630/15

תקציר

במקרה בבית המשפט המחוזי בחיפה הורשע המבקש בשורה של עבירות, בהן מעשה סדום, מעשה מגונה ותקיפה הגורמת חבלה של ממש, על סמך הודאתו. נגזרו עליו 10 שנות מאסר בפועל ומאסר מותנה נוסף בסך 11 שנים, לצד צו לתשלום פיצויים בסך 50 אלף שקל. המבקש ערער על גזר הדין וביקש לעכב את תשלום הפיצויים עד להכרעה בערעור או לחילופין תכנית תשלומים. בית המשפט הדגיש את אופיים האזרחי של הפיצויים לפי סעיף 77 לחוק העונשין, והשווה אותו לפסק דין אזרחי לפי סעיף 78, שאינו מחייב דיון במעמד הצדדים בעת עיכוב ביצוע. לעיכוב כזה צריכים להתקיים שני תנאים: לערעור צריכים להיות סיכויים טובים, ומאזן הנוחות צריך להעדיף את השיהוי, עם הוכחה שהמבקש לא יוכל לקבל בחזרה את הכסף אם יצליח. המבקש לא סיפק ראיות למצוקה כלכלית או לקשיים בהשבת כספים, ובכך לא עמד בקריטריונים הנדרשים. בקשתו החלופית לחלוקת התשלום הופנתה לרשות האכיפה והגבייה. כתוצאה מכך, דחה בית המשפט את עיכוב הביצוע מבלי להידרש לתגובה נוספת, תוך הדגשת היעדרן של נסיבות אישיות חריגות.