על"ע 2758/97

תקציר

התיק עוסק בשני ערעורים על פסק דין של בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין בעניינו של עו"ד יעקב גולדשטיין. גולדשטיין הורשע ב-1993 בקשירת קשר ומרמה לאחר שיצר חוזים פיקטיביים כדי לסייע ללקוחות לקבל במרמה הלוואות גדולות יותר ממשרד השיכון. פעולות הונאה אלה מתוארכות לשנת 1984, אז פורסמו מחירים מנופחים של דירות כדי לאפשר ללקוחותיו של גולדשטיין לקבל סכומי הלוואה מוגדלים; הכספים העודפים הופקדו בחשבונו של גולדשטיין ולאחר מכן הוחזרו. על פי חוק לשכת עורכי הדין, בית דין משמעתי יכול להטיל עונשים על עורכי דין שהורשעו בעבירות מחפירות. בית הדין המשמעתי המחוזי גזר תחילה על גולדשטיין שלוש שנות השעיה מלשכת עורכי הדין, כאשר שנה אחת של השעיה בפועל והשנתיים הנותרות נדחו, דבר שאושר על ידי בית הדין הארצי. עם זאת, גזר דין זה נקבע על ידי הוועדה המחוזית כבלתי מספיק, מה שגרם להם לערער. פסק הדין הדגיש את חומרת מעשי המרמה של גולדשטיין ואת השפעתם השלילית על שמו הטוב של מקצוע עריכת הדין. למרות שנלקחו בחשבון נסיבותיו האישיות, פסק הדין שם דגש על שמירה על טוהר המידות של השדה המשפטי. בהכירו בשיהוי בין ביצוע העבירות לבין הטלת העונש המשמעתי, הגיע בית הדין למסקנה כי העונש המקורי אינו משקף את חומרת התנהגותו של גולדשטיין. בעקבות זאת התקבל הערעור, והשעייתו של גולדשטיין הוגדלה לחמש שנים, כאשר יתרת העונש המקורי נותרה ללא שינוי.