בר"מ 5216/12

תקציר

בית המשפט דחה את בקשת רשות הערעור, בקובעו כי חוות הדעת הראשונית לפיה הקרקע הנדונה נעדרת "פוטנציאל תכנוני" אינה מעלה סוגיות בעלות חשיבות מהותית מעבר לצדדים המיידיים המעורבים. בית המשפט צידד במשיבה מס' 1 ואישר כי החלטות ביניים של ועדת הערר, כגון מינוי שמאי מכריע, אינן ניתנות לערעור שכן אינן החלטות סופיות. בצטטו מקרים תקדימיים כמו ספדיה וקופרמן, הדגיש בית המשפט כי יש לשמור את העררים להחלטות סופיות כדי לייעל ולשמור על יעילות ההליך התכנוני. גם טענותיה של המשיבה מס' 2, אשר טענה כי היה על בית משפט קמא לקבל את הערעור בשל טעויות פרוצדורליות של ועדת הערר, נדחו. בית המשפט לא מצא נסיבות חריגות המצדיקות ערעור וציין כי הסוגיות שהועלו נפתרו בעבר במקרים דומים, וחזר על כך שניתן לשקול תוכניות צפויות לפיצוי בתנאים מסוימים. הבקשה נדחתה עוד משום שהתמקדה בסכסוכים ספציפיים וקונקרטיים ללא השלכות משפטיות רחבות יותר. משכך, אישר בית המשפט פסקי דין קודמים והטיל על המבקש עיצום כספי בגין הוצאותיו של המשיב מס' 1.