ת"א 2168/07

תקציר

מדובר בתביעת רשלנות רפואית שהגישה רווקה שעברה הפסקת הריון (TOP) כנגד הרופאים שטיפלו בה לאחר הניתוח. התובעת טענה כי הנתבעים כשלו באבחון וטיפול בדלקת האגן שלה שגרמה לה לכאבי בטן עזים. לטענתה, אלמלא התרשלו הנתבעים, לא היה צורך בניתוח לטיפול בחסימת מעיים, שבמהלכו נקטעו שתי החצוצרות שלה והפכו אותה לעקרה. הנתבעים הכחישו את הטענות וטענו כי פעלו בסבירות וכי הניתוח היה מציל חיים. בית המשפט בחן את התנהלותם הרפואית של הנתבעים ולא מצא רשלנות. תלונותיה של התובעת לא היו עקביות, ואבחנת הרופאים לבעיה גסטרואנטרולוגית הייתה סבירה בהתחשב בנסיבות. הדלקת הקשה באגן לא אובחנה עד הניתוח כי לא היו סימנים אופייניים, והמומחים הסכימו שמדובר באבחנה קשה. עוד קבע בית המשפט כי מתן אנטיביוטיקה ב-1 או ב-2 ביולי 2003 לא היה מרפא את הדלקת של התובע או מייתר את הניתוח. באשר לצורך בכריתת חצוצרות, קיבל בית המשפט את חוות דעתם של מומחי הנתבעים כי יש להוציא את החצוצרות, שכן הן מקור הזיהום ומהוות סכנת חיים לתובע. בית המשפט ציין כי ההחלטה התקבלה לאחר התייעצות עם רופאי נשים וקבלת אישור מנהל המחלקה, אף שהתהליך תועד באופן לא תקין. גם טופס ההסכמה מדעת עליו חתמה התובעת נמצא מספק, שכן צוין בו אופי החקירה של הניתוח, והרופאים הודיעו לה על אפשרות להרחבת הטיפול על סמך הממצאים במהלך הניתוח. ככלל, קבע בית המשפט כי התנהלותם הרפואית של הנתבעים הייתה סבירה ודחה את התביעה, מבלי לפסוק הוצאות למי מהצדדים בהתחשב בנסיבות.