תמ"ש 39921-04-20

תקציר

פסק הדין מתייחס לשתי תביעות שהגיש התובע, בנו של א', נגד יורשי דודו המנוח, אחיו א', ודודתו המנוחה אחותו ר'. התביעה הראשונה, שהוגשה לבית המשפט המחוזי, ביקשה פסק דין הצהרתי לפיו הזכויות בשתי דירות שירשו האחים המנוחים מהוריהם מתחלקות בין יורשי שלושת האחים - 4/9 ליורשי אח א', 3/9 ליורשי אחות ר' ו-2/9 ליורשי אחות א', אמו של התובע. התביעה השנייה, שהוגשה לבית משפט השלום, ביקשה ליתן דין וחשבון בגין מכירת ארבע דירות שהיו שייכות לאחים המנוחים, וסעד כספי בסך 1.5 מיליון שקל, בנימוק שחלקה של אמה של התובעת בתמורת מכירת הדירות לא שולם לה. בית המשפט קיבל את תביעת התובעת לפסק דין הצהרתי וקבע כי יחסי הנאמנות בין האחים המנוחים לגבי שתי הדירות הסתיימו, ועל כן זכאים היורשים לפסק דין הצהרתי בדבר חלוקת הזכויות בדירות האמורות. טענת התובעת כי ההסכמים משנת 1967 ו-1999 בין האחים המנוחים היוו מערכת הסכמים חלקית, וכי בנוסף לכך הובטח לאמו של התובע או לתובע עצמו בעל פה כי כל הזכויות באחת הדירות יהיו שייכות להם, לא הוכחה. הנתבע, אחיו של התובע, הציג גרסה מתפתחת, טען טענות עובדתיות סותרות וטענות שלא עמדו במבחן ההיגיון, ועדותו לא הייתה עקבית ולא אמינה. אשר לתביעה למתן חשבונות, קבע בית המשפט כי היא התיישנה. הנאמנות ביחס לכל אחת מהדירות הסתיימה במכירתה, והצדדים הסכימו כי תמורת המכירה תחולק מיד לאחר המכירה, ולא כי האחד יחזיק את הכספים עבור השני בנאמנות. אמה של התובעת ידעה, לכל המאוחר בסוף שנת 1999, על מכירת ארבע הדירות, ואם הייתה לה טענה בדבר חלקה בתמורה, לא הייתה מניעה להעלותה. מכל מקום, התביעה למתן חשבונות בגין הטענה כי אמה של התובעת לא קיבלה את חלקה בתמורת מכירת הדירות התיישנה, ובנוסף, לא הוכח כי אמה של התובעת זכאית לסכומים כלשהם שלא שולמו. מכל מקום, יש לדחות גם את התביעה למתן חשבונות לגופה, שכן התובע לא הוכיח כי התקיימו יחסים מיוחדים בינו לבין הנתבעים המצדיקים מתן חשבונות, ולא הוכיח כי עומדת לו זכות תביעה ביחס לכספים שבגינם ביקש לקבל חשבונות. לאור תוצאות פסק הדין, ולאור התנהלות הנתבע בהליך, הגרסאות השונות שנתן, והמשאבים הרבים שהושקעו בבירור ההליך, חויב הנתבע לשלם לתובעים הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך של 45,000 ₪.