ת"א 67717-10-13

תקציר

מדובר בתאונת דרכים בה נפגע התובע. התובע תבע את קרנית, הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, וקרנית מצידה שלחה הודעה לשני צדדים שלישיים - עובדיה חלבי ודוד חלאווה - בבקשה להעביר את האחריות לתאונה אליהם. שני הנאשמים, חלבי וחלאווה, ניסו להתנער מאחריות לאירוע והציגו גרסאות הסותרות זו את זו. הסוגיה העיקרית הייתה האם לקרנית יש זכות לחזור על התביעה נגד חלבי או חלאווה או שניהם, בהתבסס על הוראות חוק הפיצויים. החוק קובע כי לקרנית זכות חזרה כלפי מי שנהג ברכב ללא כיסוי ביטוחי מתאים או כלפי בעל הרכב שהתיר נהיגה כאמור. בית המשפט בחן את הקשר בין הצדדים השלישיים לבין הקורקינט שהיה מעורב בתאונה ומצא כי חלאווה, שנהג בקלנועית בעת התאונה, היה בעל הקשר הנדרש בהיותו הנהג. לגבי חלבי, בית המשפט קבע כי למרות טענותיו, הוא הבעלים של הקורקינט או לפחות היה לו קשר הדוק אליו, מה שמטיל עליו אחריות. בית המשפט בחן גם את יסוד האשמה, המהווה דרישה מצטברת לזכות השיבה של קרנית, ומצא כי הן חלאווה והן חלבי פעלו בפזיזות והיו אשמים מבחינה מוסרית. גרסאותיהם לאירועים היו לא קוהרנטיות ומלאות סתירות, והם לא סיפקו כל ראיה שתתמוך בטענותיהם. כתוצאה מכך, קבע בית המשפט כי לקרנית זכות חזרה כנגד שני הצדדים השלישיים, אשר חויבו לפצות אותה ביחד ולחוד על הסכום ששילמה לתובע על פי הסכם הפשרה. כמו כן, חויבו חלאווה וחלבי בכיסוי הוצאותיה של קרנית ושכר טרחת עורך דין בסך 25,000 ₪.