תפ"ח 22187-07-15

תקציר

הכרעת הדין דנה בגזר דינו של אב שביצע עבירות מין בשתי בנותיו לאורך תקופה ממושכת. תחילה קובעים השופטים את תחום הענישה ההולם, המונחה על ידי עקרון ההלימות, המתחשב בחומרת העבירות ובמידת אשמתו של הנאשם. הם קובעים כי יש לראות בעבירות נגד כל בת אירועים נפרדים. הערכים החברתיים המוגנים בהם פוגע האב הם שלומן, ביטחונן, נפשן, כבודן ואוטונומיית גופן של בנותיו. בית המשפט מכיר בפגיעה הקשה שגרמו העבירות, במיוחד בשל יחסי אב ובת וגילן הצעיר של הנערות. נלקחות בחשבון נסיבות ביצוע העבירות, לרבות ניצול אמן של הבנות ומשך ההתעללות הממושך. השופטים מתייחסים למדיניות הענישה הרווחת בעבירות מסוג זה, ומדגישים את הצורך בהחמרת הענישה כדי למגר את תופעת גילוי העריות במשפחה. הם מציינים את הפגיעה הקשה שנגרמה לנפגעים ואת האינטרס הציבורי בהרתעה, כאשר פסקי דין קודמים תומכים בדעה זו. לאחר ששקלו הנסיבות הקשורות ושאינן קשורות לביצוע העבירות – לרבות היעדר הודאה, אמפתיה ומצב בריאותי מצד האב – ממליצים השופטים לגזור על הבת הגדולה עונש של 12.5 שנות מאסר בגין העבירות נגד הבת הגדולה ו-18 חודשים על הבת הצעירה, לצד פיצוי כספי על שתיהן. גזר הדין ממוקם באמצע טווח הענישה המשוקלל כדי לשקף את חומרת העבירות. השופטים מסכימים עם פסק הדין, מאפשרים לפרסם את פסק הדין ללא פרטים מזהים על הקורבנות ומעניקים זכות ערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 יום.