תמ"ש 1681-10-10

תקציר

הצדדים במקרה זה היו זוג גרוש שערך הסכם גירושין. בהמשך תבע הבעל לשעבר לבטל את ההסכם, בטענה שזה היה רק למראית עין, כדי להתחמק מנושים. האישה לשעבר תבעה מנגד משמורת מלאה על ילדיהם ומזונות. השופט מפרט תחילה את עובדות המקרה, ומציין כי בעוד שני הצדדים הודו כי ההסכם נעשה כדי להתחמק מנושים, היו להם גרסאות שונות לגבי מה שהתרחש לאחר מכן. הגבר טען שהם המשיכו לחיות יחד כבעל ואישה, ואילו האישה טענה שהייתה פרידה אמיתית ואחריה תקופה של פיוס. השופט מצא את גרסתו של האיש לאירועים אמינה יותר והסתמך גם על עדותו של מטפל חסר פניות שתמך בטענותיו של האיש. למרות שמצא כי ההסכם אכן נעשה למראית עין, כדי להתחמק מנושים, פסק השופט שלא לבטלו, בנימוקים שונים. ראשית, החוק מתייחס להסכמים שנעשו למראית עין באופן שונה בכל הנוגע ליחסים הפנימיים של הצדדים עצמם, להבדיל מהיחסים בין הצדדים לצדדים שלישיים. שנית, שיקולי מדיניות משפטית והשתק מצדיקים תוצאה שונה במקרה זה, כאשר התרת הביטול תעודד עריכת הסכמים פיקטיביים. שלישית, השופט משתמש בתיאוריית המראה היחסי, שתאפשר לתת לחלק מהסכמת הצדדים תוקף משפטי, תוך ביטול תנאים אחרים. השופט גם מבחין בין המקרה שלפנינו לבין תרחישים אחרים של מראית עין מוחלטת, חוזים מלאכותיים והברחת נכסים מנושים. הגישות השונות שנדונו לעיל מובילות את השופט למסקנה כי ההסכם צריך לעמוד, למרות שנחשב לחוזה לכאורה. פסק הדין מתייחס גם למאבק המשמורת בין שני ההורים, ומציין את הסכסוך והפגיעה החריפים שנגרמו לילדים, ואת כישלונם של שני ההורים לשים את צרכי הילדים בראש סדר העדיפויות. בסופו של דבר פוסק השופט לטובת המשמורת של האם על שניים מהילדים והאב המשמורת על השלישי, עם המלצות של פקידי הסעד לגבי זכויות ביקורים. השופט פוסק גם דמי מזונות, תוך התחשבות בהכנסות ובהוצאות של שני ההורים, וקובע סכום שישולם עד שהילדים יסיימו תיכון או יסיימו שירות צבאי חובה. האישה מצווה לכסות את הוצאותיו המשפטיות של הגבר, אשר יקוזזו כנגד כל חיוב בין הצדדים.