עמ"ה 529/03

תקציר

פסק הדין דוחה את ערעורה של חברת אמדר פיתוח עירוני בע"מ על שומות המס שהוציאה להם רשות המסים בשלוש השנים שבין 1998 ל-2000. אמדר ניסתה לנכות מספר תשלומים מהכנסתה החייבת, אך רשות המסים סירבה, מה שהוביל לעריכת השומות ולערעור שבא בעקבותיהן. ההוצאה הראשונה שבמחלוקת הייתה שכר טרחה ששולם לעו"ד רון גזית, שלטענת החברה היה עבור שירותים שניתנו לאמדר, אך בית המשפט מצא כי שכר טרחה זה היה דווקא עבור שירותים משפטיים שניתנו לבעלים של אמדר, אריה דגן, ולחברות אחרות שלו. לא נמצאה כל ראיה לכך שהתשלומים היו עבור שירותים שניתנו לאמדר באופן ספציפי. ההוצאה השנייה הייתה הפרשה לחובות פוטנציאליים הקשורים לפרויקט בנייה באילת. החברה ניסתה לנכות סכום כסף שהיא עשויה להיות חייבת לעיריית אילת, אך בית המשפט מצא כי אין ראיות לחוב כזה, במיוחד בהתחשב בכך שחלפו למעלה מעשר שנים מאז השלמת הפרויקט מבלי שהוגשה כל טענה מצד העירייה. ההוצאה השלישית התייחסה לניכויי מס שבוצעו בשנת 1999 בגין תשלומי יתר לכאורה של מסים בין השנים 1982 ל-1985, שגם אותם מצא בית המשפט כבלתי נתמכים בראיות. בסיכומו של דבר, בית המשפט מצא כי אמדר לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה להצדיק הוצאות אלה ולכן דחה את ערעורה, והורה לחברה לשלם את הוצאות המשפט של רשות המסים, בסך 30,000 ₪.