דב"ע נב/132 - 3

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעורו של עובד מדינה לשעבר שעבד במשרד האוצר ולאחר מכן נבחר לראש המועצה המקומית ביר אל-מכסור. המערער ביקש להוסיף את שירותו הקודם במשרד האוצר לכהונתו כראש המועצה לצורך חישוב קצבתו, תוך קבלת קצבת פרישה משתי הקדנציות. על פי חוק הרשויות המקומיות, ניתן להוסיף את תקופת השירות הציבורי הקודמת לכהונתו של ראש רשות מקומית, ובלבד שראש הרשות יחזיר כל מענק או פיצויי פיטורים שהתקבלו עם פרישתו מאותו שירות קודם. סלע המחלוקת המרכזי הוא פרשנות המילה "או" בחוק הרשויות המקומיות, שלטענת המערערת מרמזת כי די בהחזר המענק או בפיצויי הפיטורים לצורך הוספת תקופות שירות קודמות. המשיב, לעומת זאת, טוען כי החוק מחייב החזר של שניהם. בית המשפט מצדד במשיב, ומסביר כי המילה "או" בהקשר זה נועדה להבדיל ולא להקיש ולכן יש צורך בהחזר של שניהם. טענה נוספת היא הגדרת המונח "מענק". פסק הדין מדגיש כי מערכת הפנסיה התקציבית נועדה למנוע כפל של קצבת פרישה לאותה תקופת שירות, ולכן החזר כל המענק שהתקבל עם הפרישה מעבודה קודמת הוא תנאי מוקדם להוספת תקופות אלה. בית הדין מבהיר כי המונח "מענק" בהקשר זה מתייחס לתשלום שנעשה לא רק בעת הפרישה אלא גם עקב פרישה, והוא משולם עבור עבודה בעבר. פסק הדין מפרט את סוגי המענקים השונים המוזכרים בהסכמים הקיבוציים הרלוונטיים. המסקנה היא כי יש להחזיר רק את המענקים המשולמים עם הפרישה מתפקיד, ולא מהעבודה, ואינם מיועדים לחיפוש עבודה לאחר הפרישה. הסיבה לכך היא שמענקים ספציפיים אלה אינם דומים באופיים לפיצויי פיטורים, והחזרם אינו תנאי מוקדם לשילוב תקופות השירות. לפיכך, הערעור מתקבל, והמערער זכאי לשילוב תקופות שירותו ללא החזר שני המענקים הקבועים בהסכם הקיבוצי.