ת"א 34234-07-10

תקציר

בית הדין מינה מומחה להערכת נכותו הרפואית של תובע בעקבות תאונת עבודה. חוות הדעת של המומחה, שקבעה נכות רפואית לצמיתות בשיעור של 10%, לא שכנעה את השופט. במקום זאת בחרה השופטת לקבוע את הנכות הרפואית הצמיתה על 5%, תוך שהיא מצטטת מקרים קודמים ואת עדויותיהם של התובע ואשתו. שיעור נכות רפואית זה הוחל גם על הנכות התפקודית. באשר לטענת הפסדי השתכרות בעבר ובעתיד, מצאה השופטת צדק בטענת התובע ופסק סכום גלובלי של 50,000 ₪, בהתחשב בגילו, נכותו והכנסתו של התובע טרם התאונה. עם זאת, השופט דחה את התביעה להוצאות רפואיות, וקבע כי המוסד לביטוח לאומי אחראי להוצאות אלה, והנתבעים אינם חייבים בהן. בנוסף, קבע השופט כי התובע לא הוכיח די הצורך בסיוע מעבר למה שבן משפחה היה מספק בדרך כלל, ובהינתן אחוזי הנכות המינימליים, אין בכך כדי להצדיק פיצוי בגין תביעה זו. בגין כאב וסבל פסקה השופטת 15,000 ₪, בהתחשב בגילו של התובע, בטיפולים הרפואיים שלו ובנסיבות המקרה. בעקבות זאת חויבה הנתבעת לפצות את התובע בסכום כולל של 65,000 ₪, כולל הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור של 15.2%. פסק הדין ניתן שלא בנוכחות הצדדים ויועבר אליהם בדואר רשום.