רמ"ש 3802-02-13

תקציר

פסק הדין מקבל את הערעור על החלטת בית משפט קמא, ומורה על צירופו של המשיב 2 כצד להליך בבית משפט קמא בתובענה שהגיש המבקש. בית המשפט קמא סירב להפעיל את סמכותו לפי סעיף 6(ו) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, בטענה כי הסכסוך הוא מלאכותי ויש ליישב אותו בבית משפט אזרחי. עם זאת, השופט מצא את נימוקיו של בית משפט קמא חפוזים ולא מספקים. קיימת יריבות ברורה בין המבקשת לבין המשיבה 2, שכן האחרונה מבקשת לממש נכס בו טוענת הראשונה לזכויות, לרבות חלקה ששועבד ללא הסכמתה. המשיב 2 הוא אפוא צד הכרחי לבירור התביעה וליישב את הסכסוך, ויש לצרף אותו אף שאינו בן משפחה, והסכסוך הנוגע אליו הוא אזרחי בעיקרו. עוד ציינה השופטת כי לא ניתן לאפשר למשיבה 2 לטעון בו זמנית בהליך נפרד כי המבקשת אינה ידועה בציבור של המשיב 1, תוך שהיא טוענת לאי ידיעת הקשר בהליך הנוכחי. משכך, נדחתה בקשה למתן צו מניעה זמני על הנכס, שכן יש להפנות אותה לבית משפט קמא כערכאת ערעור. לבסוף, השופט הורה למשיב 2 לשאת בהוצאותיו של המבקש, ואילו המשיב 1 פטור מכל חיוב.