ע"א 1255/13

תקציר

במקרה משפטי זה החליט בית המשפט לערעורים לדחות את הערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בעניין זיכוי המשיב בשל אי עמידתה של המערערת בתנאי הסף הכמותיים הנדרשים למכרז לטיפול בפסולת. בית המשפט המחוזי מצא כי נתוני המערערת על כמויות פסולת שטופלו בפרויקטים ספציפיים אינם מהימנים, והתבססו במידה רבה על עדויות מהימנות של נציגי המשרד להגנת הסביבה. המערערת נמנעה מלהמציא מסמכים תומכים נדרשים או תצהירים משלימים לביסוס טענותיה, ואף התעלמה מבקשות להמצאת מסמכים אלה. ערכאת הערעור אישרה החלטה זו, והדגישה כי ערכאות הערעור כמעט שאינן מתערבות בממצאים עובדתיים של ערכאות נמוכות יותר, אלא אם כן ניכרת טעות מהותית. בית המשפט דחה גם את טענת המערערת לראיות נוספות, שלא הוצגו קודם לכן, וציין כי ועדת המכרזים קבעה תחילה כי המערערת עומדת בתנאים על סמך ייעוץ מקצועי, אך המשיכה להחזיק בדעה זו למרות נתונים חדשים המעלים ספקות. בסופו של דבר, קבע ערכאת הערעור כי משנותרה הצעה תקפה אחת בלבד – זו של המשיבה – יש להכריז עליה כזוכה במכרז על אף היותה הצעה בודדת ומחירה גבוה מזה של המערערת. בית המשפט הדגיש את חשיבות ההגינות והשוויון בהליכי מכרז, פסק נגד האפשרות לפתוח מחדש את המכרז, דבר העלול להוביל לשחיתות או ליתרונות בלתי הוגנים, והטיל הוצאות על המערערת.