ר"ע 34/87

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק במחלוקת בין שני בניו של האדמו"ר מביאלה זצ"ל על ירושת תואר אביהם וניהול מוסדות ביאלה. העניין הוסדר על ידי בוררים שהוציאו שלושה פסקי דין, שהובאו לאישור בית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי נתן צו עיקול זמני על רכוש המוסד, אך מאוחר יותר ביטל אותו. על החלטה זו הוגש ערעור לבית המשפט העליון, שאישר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי. בית המשפט העליון קבע כי פסקי הבוררים תקפים, למעט חלק מפסק הבוררות השלישי הנוגע לצד שלישי, העמותה, שלא היה צד לבוררות. באופן ספציפי, בית המשפט העליון פסק במספר נקודות מרכזיות: ראשית, צד שלישי יכול לבקש להצטרף להליך משפטי מתמשך כנתבע נוסף, אך מותר גם להגיש תביעה נפרדת באמצעות הצהרת פתיחה. שנית, ההחלטה אם לשמוע הצהרת פתיחה מבוססת על הנוחות והפשטות של המקרה. שלישית, העובדה שפסק הבוררות השלישי נגע לרכוש האגודה לא פסלה את פסק הבוררות כולו, אלא רק את הצו הספציפי. לבסוף, המונח "פסק ביניים" בחוק הבוררות מתייחס לפסקי בוררות חלקיים, וכל טענה בדבר סמכות הבוררים הייתה צריכה להיות מועלית בפני הבוררים עצמם. בקשות רשות הערעור על החלטת בית המשפט המחוזי נדחו, אפוא, וצו העיקול הארעי בוטל.