ת"ד 5270-08-19

תקציר

בעל מכונית מאזדה פרטית, הנאשם, הואשם במספר עבירות תנועה שהובילו לתאונה בה נפצע נהג אחר וגרם נזק לשני כלי הרכב. האירוע התרחש ביום 3.8.2018 סמוך לשעה 23:17 בבאר יעקב, כאשר רכבו של הנאשם לא עצר ונתן זכות קדימה לנהג השני וגרם להתנגשות. המחלוקת העיקרית הייתה האם הנאשם נהג ברכבו בעת התאונה. התביעה טענה כי רכבו של הנאשם אשם והציגה ראיות, לרבות עדויות מומחים, התומכות בטענתם. עוד נטען, כי הנאשם, כבעל הרכב, היה אחראי לכך שלא זיהה את הנהג ולא הוכיח כי הרכב נלקח ללא ידיעתו או הסכמתו. ההגנה טענה לכשלי חקירה מצד המשטרה, וטענה כי יכולותיה ההגנתיות נפגעו. לטענתם, המשטרה לא חקרה עדים פוטנציאליים, לא בדקה מצלמות, לא ביצעה איכון לטלפונים ניידים ולא ערכה מסדר זיהוי. עם זאת, השופט מצא כי המשטרה פעלה ביעילות בהתחשב בנסיבות המורכבות של התאונה וביחסם הבלתי משתף פעולה של החשודים. עוד ציינה השופטת כי הנאשם, שבסמכותו לזמן עדים, לא נקט בצעדים משמעותיים לזיהוי הנהג והטיל עומס מופרז על רשויות החקירה. בסופו של דבר, השופט פסק לטובת התביעה, וקבע כי הם הוכיחו די הצורך את האישומים מעבר לספק סביר. הנאשם הורשע בכל העבירות המנויות בכתב האישום, לרבות אי ציות לתמרורים, נהיגה רשלנית, גרימת נזק וחזקת בעלות לפי תקנות התעבורה החלות. פסק הדין הדגיש את אחריותם המוחלטת של בעלי הרכב לאי זיהוי הנהג, והטיל על הנאשם את נטל ההוכחה, שלא עלה בידם לעמוד בו. פסק דין זה, מיום 24.10.2021, חייב את הנאשם לשאת באחריות לעבירות התנועה ולתוצאותיהן.