ע"פ 7332/11

תקציר

פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מצא את המערער אשם בשורה של עבירות הקשורות לתאונת דרכים קטלנית, לרבות הריגה, נהיגה בשכרות וגרימת חבלה של ממש. על המערער נגזרו 15 שנות מאסר, מאסר על תנאי, פסילה לצמיתות מהחזקת רישיון נהיגה ופיצוי של 80,000 ₪ למשפחות הקורבנות. הערעור מערער על חומרת עונש זה. טענות המערער מתמקדות בהודאה במסמכים פסולים ובהשפעת זהותה של אחת הקורבנות, בחומרת העונש בהשוואה למקרים דומים, בנסיבותיו האישיות הקשות של המערער ובחרטה, ובהטלת פיצויים. בית המשפט העליון, תוך הכרה בכמה חסרונות בטיפול הערכאה הנמוכה יותר בראיות, מתמקד בעובדות המזעזעות של המקרה: נהיגתו הפזיזה של המערער תחת השפעת אלכוהול, שהביאה למותם של ארבעה אנשים ולפציעתם של אחרים. בית המשפט מדגיש את הצורך בענישה מחמירה במקרים כאלה, המשקפת את חומרת העבירות הגובות חיי חפים מפשע. תוך הכרה ברקע הקשה של המערער, דוחה בית המשפט את היותו קורבן עצמי ומדגיש כי הקורבנות האמיתיים הם אלה שחייהם אבדו ובני משפחותיהם. בהתייחסו לפסקי דין קודמים, מכיר בית המשפט במגמה הגוברת של החמרת ענישה בגין עבירות הריגה בתאונות דרכים. בסופו של דבר, בית המשפט מחליט להפחית במעט את עונש המאסר לארבע עשרה שנים, בתקווה שהדבר יתמרץ את המשך התנהגותו הטובה של המערער. פסיקת הפיצויים מתקבלת, כאשר בית המשפט מציע למערערת לפעול על פי ההליכים הקבועים בחוק המרכזי לגביית קנסות. השופטת א' חיות והשופטת ד' ברק-ארז מסכימות עם ההחלטה.