ע"א 148/63

תקציר

התיק עוסק בסכסוך שכירות בין בעלת בית, רוזה קניגשפר, לבין השוכר שלה, הרמן הומפרט, ששכר את הנכס כדי לנהל קונדיטוריה. השותפות התפרקה, והשותפים לשעבר הסכימו שכל החובות והזכויות יעברו להומפרט. קניגשפר טען כי מדובר בהפרת חוזה והגיש תביעת פינוי. בית משפט השלום דחה את התביעה, אך בית המשפט המחוזי קיבל את ערעורו של קניגשפר והורה על פינוי. לאחר מכן ערער הומפרט לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון, בדעת רוב, קיבל את ערעורו של הומפרט. נפסק כי לשון החוזה אוסרת העברות לגורמים חיצוניים ולא העברות בין שותפים. הפרשנות הסבירה של החוזה היא כי הצדדים התכוונו למנוע הכנסת צד שלישי לא ידוע ולא את המשך העסק על ידי שותף קיים. לפיכך, העברת הזכויות מהשותפות להומפרט לאחר הפירוק לא הפרה את תנאי החכירה. יתר על כן, לאחר פירוק השותפות, מעמד הדייר המוגן לא חדל להתקיים, והחזקתו של הומפרט לא הייתה הסגת גבול. השופט זוסמן, בדעה חולקת, הסכים עם החלטת בית המשפט המחוזי וקבע כי חוזה החכירה היה עם השותפות כישות משפטית נפרדת משותפיה וכי ההעברה במהלך פירוק השותפות הפרה את החוזה.