ת"א 31994-02-18

תקציר

התובע, שרכב על אופניים חשמליים, טען כי נפגע מרכב לא מזוהה וסבל מחבלות גוף. הוא הגיש תביעה לפיצויים נגד הנתבע לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. עם זאת, הנתבע הכחיש את אחריותו וקבע כי אין די ראיות להוכיח כי בתאונה היה מעורב רכב. השופט פסק לטובת הנתבע וקבע כי התובע לא הביא ראיות מספיקות לתמיכה בטענתו. השופטת ציינה כי עדותו של התובע, בהיותה היחידה בנוגע להשפעת הרכב על האופניים, אינה אמינה בשל מספר סתירות ואי התאמות. כמו כן, התובעת לא הציגה כל ראיה תומכת, כגון צילומים של האופניים הפגועים או עדות של השכן שהיה בעל האופניים. השופטת הדגישה כי הימנעותו של התובע מלהציג את הראיות המרכזיות הללו הובילה להנחה כי היו פועלים נגדו. בנוסף, ציינה השופטת את חוסר אמינותו של התובע, המתאפיין ביחסו החשדני כלפי מסמכים והקלטות שונים שהוצגו בבית המשפט. בסיכומו של דבר, השופט הגיע למסקנה כי התובע לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו ודחה את התביעה, תוך שהוא מורה לתובע לשלם את הוצאות הנתבע בשיעור מופחת בשל גילו הצעיר של התובע ואופי התיק.