עע"מ 877/21

תקציר

בערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, ביקש העותר סעד זמני לעצירת התקדמות הקמת מתקן לטיפול בפסולת, בטענה כי טעויות בפסק הדין של הערכאה הנמוכה מגבירות את הסיכוי לערעור מוצלח. העותרת טענה כי אם הפרויקט לא יושהה, כל קידום ימנע את העברת המכרז אליה אם תזכה בערעורה, והדגישה כי סוג המכרז מצדיק בית משפט לשמור על המצב הקיים. המשיבה מס' 1 התנגדה, תוך הדגשת חשיבותו הלאומית והיקפו הכספי של הפרויקט, והדגישה כי עיכובים עלולים לפגוע קשות בביצוע בשל הסכמים שכבר נחתמו. גם המשיבה מס' 2 טענה נגד הסעד, תוך שהיא מציינת התחייבויות כספיות משמעותיות ואת השיהוי של העותרת בבקשת ההפסקה. בסופו של דבר דחה בית המשפט את הבקשה לסעד זמני, וקבע כי אמנם ביטול המכרז בשלב מאוחר יותר עלול להציב קשיים, אך הוא אינו נחשב לבלתי הפיך, שכן ניתן לפצות את העותרת אם תצליח. בית המשפט הכיר בכך שהאינטרס הציבורי והפיצויים שנגרמו למשיב מס' 2 גברו על תביעתו של העותר לסעד זמני. עם זאת, בית המשפט הורה לקבוע את מועד הדיון בערעור בהקדם האפשרי, ובכך הבטיח הכרעה במועד.