ת"ק 60573-03-22

תקציר

במקרה אזרחי זה, תובע תבע נתבע בגין נזקים שנגרמו כתוצאה מתאונת דרכים. לטענת התובע, הנתבע לא ויתר על זכות קדימה בעת שיצא ממקום חניה ופגע ברכבו של התובע. התובע טען כי הפגיעה התרחשה לכל אורכו של חלקו האחורי של רכבו וגרמה לנזק משמעותי. בתוך כך, טענו הנתבעים כי התובע נסע לאחור בפזיזות ממקום חניה והתנגש ברכבם, שנסע ישר. הם הדגישו כי היה על התובע לוותר על זכות קדימה בעת יציאתו מהחניון. שני הצדדים הציגו את גרסאותיהם לאירועים, כאשר התובע טען כי הוא זז סנטימטרים ספורים בלבד והיה במצב סטטי כאשר רכבו של הנתבע התנגש בו. הנתבעים, לעומת זאת, טענו כי רכבו של התובע פגע בהם מהצד. בית המשפט בחן את חומר הראיות, לרבות עדויות עדים, דוחות בדיקת רכב וצילומים מזירת התאונה. הם גם לקחו בחשבון את תקנות התעבורה הרלוונטיות המסדירות זכות קדימה, תנועות פנייה ונהיגה בטוחה בחניונים. במתן פסק הדין מצא השופט כי גרסתו של התובע אמינה יותר. הם הגיעו למסקנה כי התובע אכן נע לאחור בשלבים, ובחן בקפידה את הדרך להבטחת בטיחותו. מנגד, השופט קבע כי הנאשם נהג במהירות שאינה הולמת את תנאי הדרך ולא שמר על מרחק מספיק מכלי רכב חונים. משכך, הטיל בית המשפט 40% מהאחריות על התובע, תוך הכרה בכך שהיתה לו זכות קדימה אך היה עליו לנקוט משנה זהירות. 60% הנותרים מהחבות הוטלו על הנתבעת בגין אי הקפדה על תנאי הדרך ואי נקיטת אמצעי זהירות נאותים. השופטת הורתה לנתבעים לפצות את התובע בגין נזקים ישירים בסך 11,879 ₪, שכללו הוצאות תיקוני רכב, אגרת שמאי בסך 600 ₪ והוצאות משפט בסך 480 ₪. ההחלטה אף העניקה לשני הצדדים רשות לערער על פסק הדין בבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום. פסק דין זה ניתן בהעדר הצדדים ביום 11.8.2022.