ת"א 175/08

תקציר

התיק סובב סביב תאונת דרכים שנויה במחלוקת בין התובע לנתבע. התובע טען כי התאונה אירעה בעת שהתכונן לנסיעה, בה התכוון לנקות גללי יונים על השמשה הקדמית שלו, המהווים תאונת דרכים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. מנגד, הנתבע טען כי האירוע אינו נחשב לתאונת דרכים, וטען כי התובע ניקה את הגג ולא את השמשה הקדמית. המחלוקת המרכזית נסובה סביב מיקום הניקוי, על הגג או על השמשה הקדמית, ותפקידו בקביעת אופי האירוע. בית המשפט בחן בקפידה את הראיות שהוצגו, לרבות מסמכים רפואיים, תביעות ביטוח ודוחות משטרה. נמצא כי גרסאותיו הראשוניות של התובע לאירועים, שהוגשו זמן קצר לאחר התאונה, היו אמינות יותר מגרסאות מאוחרות יותר. ואכן, בתעודה הרפואית הראשונה ובתביעה לפיצויי פגיעה נכתב שניהם כי התובע ניסה לנקות את הגג. הסבריו של התובע לעדויות ראשוניות אלה לא שכנעו את בית המשפט. בנוסף, בית המשפט הצביע על סתירות מסוימות בעדות התובע ומצא אותה מתוכננת ומוטה. בסופו של דבר, השופט פסק לטובת הנתבע, והגיע למסקנה כי התובע לא הצליח להוכיח את טענתו כי התאונה אירעה בעת הכנת הרכב לנסיעה מיידית. משכך, דחתה השופטת את התביעה, וחייבה את התובעת לפצות את הנתבעת בגין הוצאותיה ושכר טרחת עורך דינה בסך 3,000 ₪. החלטה זו התקבלה על בסיס הקביעה כי האירוע אינו מהווה תאונת דרכים כהגדרתה בחוקים הרלוונטיים.