ע"א 51014-08-22

תקציר

במקרה משפטי זה אישר בית המשפט בעיקר את החלטת בית משפט קמא, והכיר בה כמנומקת ומקיפה. עם זאת, ערכאת הערעור הכירה בתחום אחד הטעון התאמה: שיעור התוספת הייחודי בשל עיתוי מתן חוות דעת המומחה בעיצומה של מגפת הקורונה. בעוד שבית משפט קמא דחה הן את טענות המערערת והן את טענות המשיבים באשר לשווי הנכס, הוא הסתמך על הערכת המומחה את שווי הבעלות בנכס ב-2,250,000 ₪ עם שיעור דמי מפתח של 60%, השווה לשכר טרחה בסך 1,350,000 ₪. יש לציין כי חוות דעת המומחה נחשבה משביעת רצון ומתיישבת עם הידע השיפוטי למרות מצב השוק במהלך המגפה שהשפיע על ערכי הנכסים. מגפת הקורונה הפחיתה זמנית את ערכי הנכסים, דבר שהמומחה הודה במהלך הליכים משפטיים במרץ 2022, מה שמרמז על כך שהמחירים עלו מאז עם התאוששות השוק. חוסר התאמה זה הדגיש את חוסר ההתאמה של דמי הפינוי להבטחת נכס חלופי לאחר המגפה, מה שגרם לכיול מחדש. בית המשפט לערעורים הכיר בצורך לשלב החזרי מחירים לאחר המגפה באגרת הפינוי. כתוצאה מכך, הוצדק תוספת של 150,000 ₪ לאגרת הפינוי, שהעלתה אותה ל-2,150,000 ₪ כדי לשקף את השינויים בשוק. פער שכר הטרחה המקצועי בין 1,350,000 ₪ לבין תקרת המומחה בסך 1,500,000 ₪ הדגיש צורך זה, והצדיק את התוספת בסך 150,000 ₪. בנוסף, חויב לשלם למערערת החזר הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪. בית המשפט ביקש להרתיע מערעורים סרקיים תוך הכרה בכך שהנסיבות החריגות של מקרה ספציפי זה מצדיקות התערבות. שופטי הערעור, בהם השופטת יונה אטדגי, השופטת עידית ברקוביץ והשופטת טל לוי מיכאלי, הסכימו לקבל את הערעור באופן חלקי, תוך התאמת דמי הפינוי בהתאם לשיקולים אלה. פסק הדין אישר כי על המשיבים 1 עד 23 לעמוד במבנה תגמול מעודכן זה, לרבות ניהול בטוחות בהתאם לפסק דין זה.