ה"פ 40536/10

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את בקשת התובעים לדחות את התביעה. התובעים לא הציגו טיעון משכנע המבסס זכות תביעה, וסיכוייהם לזכות בהליך העיקרי נמוכים. יתר על כן, מאזן הנוחות נוטה לטובת הנתבעים. טענת המבקשים כי רכשו את הנכס הנדון מהמשיבה הראשונה בלבד, וכי הרכישה שנעשתה בנאמנות עבור המשיב הרביעי בטלה מחמת אי גילוי, הופרכה. עסקת המכר אושרה ודווחה כדין, ולטענות המבקשים בדבר חובת גילוי הנאמנות אין בסיס נורמטיבי. עוד טענו המבקשים לקיומו של הסכם שכירות בין המבקשת הראשונה לבין המשיבה הראשונה, אשר יאפשר את ניכוי חובותיה של האחרונה מדמי השכירות. עם זאת, לא ניתן היה להציג הסכם שכירות תקף, והטענה הופרכה גם על ידי רשם ההוצאה לפועל. טענות המבקשים לא רק שלא היו משכנעות, אלא אף פעלו בחוסר תום לב, נמנעו מלגלות עובדות חשובות ואף סתרו עצמן בחלק מהמקרים. בינתיים, ייגרמו לנתבעים נזקים משמעותיים יותר אם הבקשה לצו מניעה תינתן. גם המבקשים היו מודעים לפינוי מראש, אך לא נקטו כל פעולה כדי למנוע אותו. ככלל, המבקשים לא עמדו בתנאים לסעד זמני, ונראה כי אין בסיס לטענותיהם. ההחלטה לוקחת בחשבון גם את התנהלות המבקשים ואת תום הלב שהפגינו לאורך כל ההליך, או היעדרו. כתוצאה מכך, הבקשה לצו מניעה נדחית, והמבקשים נדרשים לשלם לנתבעים 25,000 ₪ + מע"מ הוצאות.