רע"א 4393/22
פסק-דין עליון
תקציר
פסק הדין נסוב סביב פרשנות הגדרת "תאונת דרכים" בחוק הפיצויים, ובפרט בנוגע לתרחישים של "כניסה" או "ירידה" מרכב. הדיון נפתח בהתייחסות לפרשת אסם, אשר הבהירה כי אירועים המקיימים שיטת שימוש מוכרת אחת ברכב, כגון כניסה או יציאה מרכב, נחשבים ל"שימוש ברכב מנועי" על פי החוק, גם אם הם כרוכים גם בפעילות טעינה או פריקה. פסק דין זה מדגיש כי על מנת שפעולות כמו כניסה או יציאה מרכב ייחשבו ל"שימוש ברכב מנועי", עליהן להיות קשורות למטרה תחבורתית כגון נהיגה. החוק מחריג במכוון טעינה ופריקה מהגדרת השימוש ברכב כדי למנוע פיצוי סיכונים מפעולות כאלה. לשם כך נדרשים כללים ברורים ואחידים למניעת הבחנות מיותרות ולחיזוק פשטותו ויעילותו של החוק בטיפול בתביעות נזקי גוף מתאונות דרכים. בית המשפט קבע במקרים ספציפיים כי ללא "נסיעה" או שימוש הקשור לתחבורה בין כניסה לרכב ליציאה ממנו, פעולות הקשורות אך ורק לטעינה או פריקה אינן נחשבות ל"שימוש" לפי חוק הפיצויים. ערעורים שהתמקדו באירועים שבהם נפגעו אנשים במהלך פעולות מטען הקשורות לכלי רכב נדחו ברובם, משום שמעשיהם לא עמדו בדרישות החוק לשימוש ברכב. פרשנות זו מתיישבת עם כוונת המחוקק להבחין בין פעולות תחבורתיות לבין שימושים אחרים, תוך הקפדה על כך שהמונח "תאונת דרכים" יישאר ברור ועקבי.
רע"א 4393/22 פלוני נ. הראל חברה לביטוח בע"מ, עליון (8.9.2024)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.