ת"פ 49623-05-22

תקציר

הנאשם הואשם בעבירה על סעיף 193א לחוק העונשין בכך שמכר משקאות אלכוהוליים לקטין. העובדות לא היו שנויות במחלוקת, הנאשם שאל את הקטינה על גילה, ומכר לה משקאות אלכוהוליים מבלי לדרוש ממנה להציג תעודת זהות, אולם שני הצדדים חלקו על תשובת הקטינה לשאלת הנאשם. הנאשם טען כי הקטינה הנהנה בחיוב כאשר שאל לגילה, ואילו הקטינה טענה כי לא ענתה. השופט מצא את גרסת הקטין משכנעת יותר, וכי הנתבע בחר להמשיך במכירה למרות היעדר מענה בשל להיטותו לשרת לקוחות אחרים. עוד קבע השופט כי גרסתו של הנאשם אינה עקבית, וכי הוא לא הציג ראיות שהיו יכולות לתמוך בגרסתו לאירועים. השופט הגיע למסקנה כי אשמתו של הנאשם הוכחה מעבר לספק סביר בעבירה על סעיף 193א(א1) של מכירת משקה משכר לקטין, וכי הנסיבות אינן תומכות בטענת הנאשם להגנת הצדק לביטול כתב האישום.