רע"א 3202/03

תקציר

בתיק משפטי מורכב זה עסק בית המשפט בשאלה האם שופטת, במקרה זה, השופטת י' אמסטרדם, צריכה להעיד על מעשיה בעת שכיהנה כעורכת דין, במהלך דיון בתביעת נזיקין. במקור, ביקשו המשיבים, לרבות אנשים שזוכו בתיק רצח, לזמן את השופט אמסטרדם להעיד על התנהלות המדינה בהעמדתם לדין שלא כדין. בית המשפט המחוזי דחה תחילה את בקשת העדות, בנימוק שהיא לא תניב תובנות חדשות מעבר לרישומים הקיימים. עם זאת, מאוחר יותר הפך בית המשפט את החלטתו, והדגיש את ההגינות. המבקש התנגד לשינוי זה, והציע שאלות בכתב במקומו, אך הצעה זו נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי, מה שהוביל לערעור. ערכאת הערעור דנה במספר עקרונות, ובהם חשיפת האמת, הגינות שיפוטית ושמירה על אמון הציבור במערכת המשפט, תוך התמקדות בשאלה האם עקרונות אלה גוברים על הסיכונים לפגיעה במעמדו של שופט ובעצמאותו השיפוטית באמצעות חקירה נגדית. בהסתמך על ניסיונם מישראל, אנגליה וארה"ב, התווה בית המשפט קווים מנחים חדשים המדגישים עדות כתובה וחקירה נגדית מוגבלת בעל-פה כדי להבטיח את הכבוד השיפוטי תוך שמירה על האמת וההגינות. הנחיות אלה כוללות הגשת שאלות בכתב לשופטים, בחינת תשובותיהם, ומתן אפשרות לתשאול פנים אל פנים רק כאשר הדבר הכרחי לחלוטין, בתנאים מבוקרים. בכך הפך בית המשפט את החלטת בית המשפט המחוזי, והורה להקפיד על הפרוטוקולים החדשים, המשקפים איזון בין אחריות שיפוטית לבין שמירה על טוהר המידות של הרשות השופטת.