ת"א 35719-05-24

תקציר

פסק הדין דן בעובדות המקרה, שסובבות סביב סכסוך רכושי בין שלמה זלמן כהן לבין ח.ח. בוגרד. השניים רכשו דירה במשותף, אך מאוחר יותר לא הסכימו על הבנייה בנכס. כהן ביקש בוררות, והבורר פסק לטובתו של כהן והעניק לו בעלות משותפת על כל בנייה עתידית בקומה החמישית של הנכס. בוגרד ניסה לבטל את פסק הבוררות, בנימוקים טכניים שונים ובטענה שהוא אינו צודק. עם זאת, בית המשפט דחה את טענותיהם. בית המשפט קבע כי השמטת חתימה ותאריך על ידי פסק הבוררות היו טעויות טכניות גרידא הניתנות לתיקון ואינן מצדיקות ביטול. בנוסף, בית המשפט קבע כי טענתו של בוגרד כי לא היו מודעים להליך הבוררות אינה כנה, שכן שתיקתם במהלך ההליך והיכרותם עם סכסוך הבנייה הצביעו על מעורבותם. יתר על כן, בית המשפט דחה את טענתו של בוגרד כי פסק הבוררות אינו חוקי, שכן הוא אישר זכויות במבנה שנבנה ללא היתר, וציין כי בוגרד פעל שלא כדין ולא יכול היה ליהנות ממעשיו הפסולים. פסק הבוררות אושר אפוא, תוך הבהרה כי הוא אינו קובע זכויות בעלות אלא רק מכיר בשותפות השווה כפי שהוסכם בהסכם השיתוף. בית המשפט הורה לבוגרד לכסות את הוצאותיו המשפטיות של כהן, בסך 7500 שקל.