תא"ק 31929-07-20

תקציר

התובעים, בעלי מרכז מסחרי, תבעו את הנתבע, בנק, בגין הפרה יסודית של הסכם שכירות. הבנק שינה את מתכונת הפעילות בסניף המושכר ועיכב את החזרת המקום בתום תקופת השכירות. התובעים ביקשו לקבל בחזרה את הפיצוי המוסכם בתוספת ריבית פיגורים שנקבעה בחוזה. בית המשפט מצא כי הבנק אכן הפר את חוזה השכירות בכך ששינה את אופי פעילות הסניף. חוזה השכירות קבע כי הסניף יספק שירותים לציבור ויהיה פתוח בשעות הפעילות הרגילות, אך הבנק שינה אותו למתכונת חלקית, ויפעל רק פעם בשבוע, ובשאר ימות השבוע הוא נותר סגור. שינוי זה היווה הפרה יסודית שכן הוא לא עלה בקנה אחד עם כוונת הצדדים בעת הכניסה לחוזה השכירות, והבנק לא ביקש את הסכמת התובעים לכך. יתר על כן, הבנק לא החזיר את המקום בזמן בתום החוזה, ובכך הפר עוד יותר את ההסכם. עם זאת, בית המשפט מצא את תביעת התובעים לפיצוי מוסכם מלא בגין הפרה שנייה זו כעמידה על זכות בחוסר תום לב, שכן הם לא התנגדו לשיהוי באותה עת. השופט פסק לטובת התובעים והורה לבנק לשלם 1,157,859 שקל, מופחת מהפיצוי המקורי המוסכם בסך 1,447,324.93 שקל, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום התביעה. הסכום כלל גם שכר טרחת עורך דין בסך 70 אלף שקל. הסכום היה אמור להיות משולם בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין.