עמ"נ 51941-01-25

תקציר

השופט נעתר לבקשת המבקשים לסעד זמני, וקבע כי לא יינקטו נגדם פעולות אכיפה עד להכרעה בערעורם לגופו של עניין. החלטה זו התבססה על מאזן הנוחות, אשר נטה באופן משמעותי לטובת המבקשים. השופטת הדגישה כי הימנעותה של הרשות מלשקול את טובת הילדים היא מחדל משמעותי, במיוחד נוכח חוות הדעת הפסיכולוגית שהציגו המבקשים. בעוד שהשיקולים שהעלתה הרשות, כגון האיסור על העסקת עובדים זרים בטיפול בילדים, הוכרו כראויים, הדגישה השופטת כי הם אינם יכולים לגבור על טובת הילדים ללא בדיקה ראויה. כמו כן, השופט מצא כי אין צורך בהארכת אשרת התייר של מבקש 1, שכן כוונת המבקשים לחזור לישראל והיציאה מהארץ לא תגרום נזק במהלך הליך הערעור. השופטת לא הכריעה באשר לסיכויי הצלחת הערעור, קבעה מועד לדיון ליום 23.4.2025 וחייבה את הרשות להגיש את תגובתה עד ליום 23.3.2025. לרשות ניתנה גם האפשרות לבחון את טובת הילדים באמצעות הערכה מקצועית אם תרצה בכך, שתוביל להחלטה חדשה לאחר שיקול דעת.