ת"פ 6617-03-14

תקציר

בהתבסס על הודאתו של הנאשם והודאתו באשמה, בית המשפט מצא אותו אשם בשני סעיפים. ראשית, הוא הורשע בתקיפה לשם גניבה, בכך שדחף את המתלונן וגנב את הטלפון שלו, דבר שפגע בערך המוגן של ביטחון אישי ורכוש. שנית, הוא הורשע בהפרת הוראת חוק הנוגעת להפרת תנאי מעצר הבית שלו. שירות המבחן דיווח על עברו הקשה של הנאשם, ילדותו המצערת והתמכרותו לסמים, והעריך כי הסיכון לפגיעה חוזרת באלימות נמוך אך זקוק לטיפול. התביעה טענה לעונש עונשי בשל אופייה הבריוני של התקיפה, בעוד ההגנה הדגישה את גילו הצעיר של הנאשם, חרטה ומאמצי השיקום. בהתחשב בערכים החברתיים שנפגעו, בנסיבות העבירות ובנסיבותיו האישיות של הנאשם, קבעה השופטת את טווח הענישה הראוי. השופט לקח בחשבון גם גורמים שאינם קשורים לביצוע העבירות, לרבות קבלת האחריות של הנאשם, נסיבות חייו ובעיית הסמים שלו. בסופו של דבר נגזרו על הנאשם 250 שעות עבודות שירות, חמישה חודשי מאסר על תנאי בגין התקיפה, שלושה חודשי מאסר על תנאי בגין העבירה החוקית, פיצוי בסך 1,000 שקלים למתלונן וצו מבחן לשנה. השופט הזהיר את הנאשם מפני השלכות אי הציות והעניק לו את הזכות לערער על פסק הדין בבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.