ע"פ 2796/17

תקציר

הכרעת הדין דנה בערעורו של אב שהורשע בביצוע עבירות מין בשתי בנותיו במשך שבע שנים. בית המשפט מכיר באופיים הנתעב של מעשים אלה, תוך הדגשת חומרתם הקיצונית של עבירות מין נגד קטינים, והנזק הנפשי המתמשך שנגרם לקורבנות. הפסקה גם מדגישה את מטרתו של חוק העונשין להגן על שלומם ושלמותם של קטינים, ומציינת כי מעשיו של האב מצדיקים ענישה מחמירה המשקפת את חומרת העבירות, משמשת גורם מרתיע ומגנה על החברה מפני המבצעים. בהתייחסו לטענת המערער כי עונשו היה מופרז, מציין בית המשפט כי המעשים שבוצעו בבנותיו ח' וא', שהיו מתחת לגיל 14, היו חמורים ומצדיקים את התסביכים שנקבעו על ידי בית משפט קמא. יתר על כן, בית המשפט מוצא כי טענתו של המערער כי נפגע מינית בהיותו נער ובכך הושפע לבצע עבירות אלה, אינה מבוססת ואינה מספיקה כדי להשפיע על גזר דינו. נטל ההוכחה מוטל על המערער, ואין די בטענתו כדי להצדיק עונש קל יותר. לפיכך, הערעור נדחה, ובית המשפט מוצא את העונש הולם ומידתי ביחס לעבירות שבוצעו.