ת"א 54232-10-15

תקציר

התובע עתר לפירוק שותפות במקרקעין ולקביעת שיטת הפירוק שלאחר מכן. הנתבעים טענו כי יש לדחות את העתירה משום שהתובעת ביקשה את הפירוק באופן שאינו קבוע בחוק. בית המשפט דחה טענה זו, שכן התובעת לא הגבילה את בקשתה לשיטת פירוק ספציפית. לאחר מכן דן בית המשפט לגופו של עניין. לא הייתה מחלוקת כי לא ניתן לחלק את הקרקע הנדונה בעין מבלי לבנות עליה תחילה, והשאלה המרכזית הייתה האם בנייה על הקרקע ולאחר מכן חלוקתה מהווים פירוק בעין. בית המשפט קבע שלא, שכן יש בכך כדי לחזק את השותפות ולא לפרק אותה, והיא מנוגדת לאינטרסים של השותפים. זאת ועוד, טענת הנתבעים לחוסר תום לב מטעם התובע נדחתה, שכן הצעתו הקודמת של התובע לשיטת פירוק חלופית במקרה אחר לא היוותה פעולה בחוסר תום לב. בית המשפט הדגיש כי שיטת הפירוק המועדפת היא חלוקה בעין, ומאחר שהדבר אינו אפשרי, יש לפרק את הקרקע בדרך של מכירה, לפי סעיף 40 לחוק המקרקעין. השופט קבע כי כונס נכסים שמונה על ידי בית המשפט יפקח על המכירה כדי למזער עלויות וביקש מהצדדים להסכים על שלושה כונסי נכסים פוטנציאליים בתוך 15 יום. אם הצדדים לא עשו כן, בית המשפט ימנה כונס נכסים לפי בחירתו. לבסוף לא ניתן צו להוצאות, ונמסר לרו"ח על ההחלטה לצורך מינוי כונס נכסים.