רער"צ 22248-08-19

תקציר

בית המשפט דחה את בקשת רשות הערעור על ההחלטה לדחות את בקשת המבקש להכרזה על הגבלת אמצעים ולאיחוד תיקי החובות שלו. על פי תקנה 29(ב) לתקנות ההוצאה לפועל, המבקש כבר הגיש בקשה אחת לאיחוד, אשר נדחתה, והוא לא הוכיח שינוי נסיבות מהותי המצדיק בקשה נוספת. זאת ועוד, המבקש לא הוכיח שינוי נסיבות מאז הבקשה הקודמת, ובפרט לא שינוי מהותי, כדי להצדיק בקשה חדשה. חלוף הזמן - שמונה חודשים - בין מחיקת הבקשה הקודמת לחדשה, לא היווה שינוי נסיבות מהותי. כמו כן, המבקש לא הצביע על כוונה לשלם את החוב או להפגין שינוי גישה, כפי שנדרש בפסיקה הקודמת. עוד ציין בית המשפט כי חוסר יכולתו של המבקש לפרוע את חובותיו נופל בגדר חוק חדלות פירעון שנחקק לאחרונה, אשר הציע מסגרת מתאימה יותר לשיקום כלכלי מהמשטר הרגולטורי הקודם. על המבקש, שדירתו לא הייתה משועבדת ושוויה גבוה משמעותית מחובותיו, למכור את דירתו ולפרוע את חובותיו. ככלל, המבקש לא הוכיח כי החלטת הערכאה הנמוכה יותר, אשר דחתה את בקשתו להכרזה על הגבלת אמצעים ולאיחוד תיקים, הייתה שגויה. לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחתה.