ת"א 51480-02-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי של החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, המחלקה הכלכלית, בבקשה לסילוק תביעה על הסף: **תיאור המקרה:** התובעים (צמח-נדל"ן ובנין בע"מ ואברהם צמח) הגישו תביעה נגד הנתבעות (איתנות ייזום פרויקטים בע"מ וחברת הפרויקט "הבית ברחוב הצפירה 4 בבת ים בע"מ"), עו"ד דודי בכר (שמונה כנאמן) וחברות ליווי פיננסי. התביעה עוסקת בפרויקט התחדשות עירונית. התובעת, חברה יזמית, ייסדה את חברת הפרויקט והחזיקה במלוא מניותיה. בהמשך, נחתמו הסכם הקצאת מניות והסכם שותפות בין התובעת לאיתנות, לפיהם איתנות התחייבה לשלם כספים תמורת הקצאת מניות בחברת הפרויקט, באופן שדילל את חלקה של התובעת והקנה לאיתנות 85% מהון המניות. עו"ד בכר מונה כנאמן להחזקת כספים ומניות. לטענת התובעים, איתנות שילמה רק חלק מהתשלומים, נטלה את המניות ולא שילמה את מלוא הסכום שהוסכם, ונטען כי היא חבה להם כ-1.7 מיליון ש"ח. התובעים דורשים ביטול הסכם הקצאת המניות והשבת מניות חברת הפרויקט לידיהם. הנתבעות 1 ו-2 (איתנות וחברת הפרויקט) הגישו בקשה לסילוק התביעה על הסף, בטענה להעדר יריבות מול חברת הפרויקט, היעדר עילת תביעה נגד איתנות, כי הסעד המבוקש (השבה) אינו בר ביצוע או אינו צודק, וכן כי מדובר בשימוש לרעה בהליכי משפט. **ניתוח משפטי:** **1. עקרונות יסוד של סילוק תביעה על הסף:** ההחלטה מדגישה את החשיבות המרכזית של זכות הגישה לערכאות, וקובעת כי סמכות בית המשפט לסלק תביעה על הסף, הנתונה כיום בתקנות 41-43 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, תופעל במשנה זהירות ובמקרים חריגים בלבד. הדבר נובע מהכלל לפיו יש להניח, לצורך הדיון בבקשה לסילוק על הסף, כי העובדות הנטענות בכתב התביעה הוכחו, ורק אם גם במצב זה אין סיכוי, ולו קלוש, שהתובע יקבל את הסעד המבוקש, תינתן הוראה על סילוק. בית המשפט אף פירט את ההלכה הפסוקה לעניין סילוק תביעה על הסף מחמת העדר עילה, אשר תיעשה רק במקרים נדירים בהם התביעה "אינה מגלה ולו צל של עילה". עוד הודגש כי ככל שנדרש בירור עובדתי מהותי להכרעה בבקשה, הרי שיש בכך כדי להצדיק את דחיית הבקשה ולקיים את הבירור במסגרת ההליך העיקרי. **2. דחיית הטענה להיעדר יריבות מול חברת הפרויקט:** בית המשפט דחה את טענת הנתבעות להיעדר יריבות מול חברת הפרויקט. הוא קבע כי טענת הנתבעות, לפיה מתן הסעד המבוקש יגרום נזק עצום לפרויקט (ובכך למעשה נזק לחברת הפרויקט שמחזיקה במלוא הזכויות בפרויקט), סותרת את טענתן להיעדר יריבות. מטענה זו עולה כי חברת הפרויקט היא צד הכרחי להכרעה בשאלות העומדות לדיון, ולפיכך אין מקום לסלק את התביעה נגדה על הסף מטעמים של העדר יריבות, בהתאם לתקנה 26(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, המאפשרת צירוף צד אם הוא דרוש להכרעה יעילה ושלמה. **3. דחיית הטענה להיעדר עילה מול איתנות:** בית המשפט דחה גם את הטענות להיעדר עילה מול איתנות. נקבע כי טענותיה של איתנות (כגון שהאיחור בתשלום נגרם בשל עיקול, או שהזכאות למניות אינה כפופה לתשלומים) הן למעשה טענות הגנה עובדתיות, המחייבות בירור. * **איחור בתשלום ועיקול:** טענת העיקול כגורם לאיחור בתשלום מחייבת בירור עובדתי לגבי מועדים והיקף סכומים, וכן את המחלוקת בדבר קיומו של חוב והיקפו, כפי שעולה מטענת התובעים כי איתנות טוענת שאינה חבה את מלוא הסכום הנתבע. * **זכאות למניות:** טענת איתנות כי זכאותה למניות אינה כפופה לתשלומים, מחייבת בירור עובדתי של נסיבות העניין, במיוחד בהינתן שמדובר בשני הסכמים ונספחים. בית המשפט קבע כי בירור זה חופף לחלקים ניכרים מהבירור הנדרש בתביעה גופה, ועל כן חורג מגדר ההליך המקדמי. **4. דחיית טענת אי-היתכנות ביצוע סעד ההשבה:** הטענה בדבר אי-היתכנות ביצוע סעד ההשבה, בשל שינויים מאז כריתת ההסכם, נדונה כמבוססת על היקף השקעותיה של איתנות ומצב הפרויקט, ולפיכך מחייבת בירור עובדתי החורג ממסגרת דיון מקדמי. כמו כן, הטענה בדבר שיהוי בהודעה על ביטול ההסכם גם היא מחייבת בירור עובדתי. **5. דחיית טענת שימוש לרעה בהליכי משפט:** בית המשפט קבע כי טענת הנתבעות לשימוש לרעה בהליכי משפט, הנובעת לטענתן מהגשת תביעה לסעד הצהרתי במקום תביעה כספית בשל העדר יכולת כלכלית לשאת באגרת תביעה כספית, אינה ניתנת להכרעה במסגרת בקשה לסילוק על הסף. הדבר נובע מכך שהטענה מבוססת על תפיסת הנתבעות כי סעד הביטול וההשבה הוא בלתי ראוי בנסיבות העניין, ובכך למעשה מועלית טענה לגופה של התביעה, ולא טענת סף. **6. היעדר התייחסות לטענת השיהוי בהגשת הבקשה:** בית המשפט לא התייחס לטענת התובעים בדבר שיהוי בהגשת הבקשה לסילוק על הסף, כיוון שבקשתו לסילוק נדחתה לגופה. **7. חידושים או דגשים:** * **מבחן הסיכוי הקלוש:** ההחלטה מדגישה את המבחן המחמיר לסילוק על הסף – כאשר גם אם כל טענות התובע יוכחו, אין לו סיכוי, ולו קלוש, לקבל את הסעד. * **הבחנה בין טענת הגנה לטענת סף:** ההחלטה מבהירה כי טענות עובדתיות שהנתבעות מעלות, גם אם הן מערערות על עצם קיום החוב או על זכאות לסעד, נחשבות לטענות הגנה המחייבות בירור, ולא לטענות המצדיקות סילוק על הסף. * **התייחסות לקשר בין חברת הפרויקט לאיתנות:** בית המשפט מראה כי גם אם הנתבעות מנסות להציג ניתוק יריבות מול חברת הפרויקט, הרי שההשלכות הנטענות על הפרויקט עצמו מקשרות אותה להליך, ולכן היא צד נדרש. * **היקף הבירור הנדרש בבקשת סף:** ההחלטה מבהירה כי אף שניתן לערוך בירור עובדתי מקדמי, הוא מוגבל למקרים פשוטים שאינם חופפים לבירור לגופו של עניין. במקרה זה, הטענות החוזיות והעובדתיות דורשות בירור עמוק יותר. **סיכום:** בית המשפט דחה את הבקשה לסילוק התביעה על הסף, הן בשל היעדר יריבות מול חברת הפרויקט, והן בשל היעדר עילה מול איתנות. נקבע כי טענות הנתבעות מחייבות בירור עובדתי נרחב, ובכך אינן עומדות במבחנים המחמירים של סילוק על הסף. הנתבעות 1 ו-2 חויבו בהוצאות התובעים.