ת"א 25706-03-19

תקציר

מדובר בכמה משפחות שרכשו קרקע באשקלון מחברת אפרידר ישראל שיכון ופיתוח, הגובלת בשביל יסעור. המשפחות תבעו את אפרידר, עיריית אשקלון והוועדה המקומית לתכנון ובנייה בגין רשלנות, בטענה שרוחב השביל לא מאפשר להן לחנות בתוך המגרשים שרכשו ובכך מוריד את ערך המגרשים. עוד נטען, כי הנתבעים כשלו בביצוע הסכם להכנת תכנית מפורטת לשביל ולקביעת גבולות החלקות, דבר שגרם להם לעוגמת נפש. המשפחות דרשו פיצוי כספי על ירידת ערך הנכס ועוגמת הנפש, וכן צו מניעה לפיתוח השביל ותוכנית להסדרת התנועה בו. בית המשפט מצא את הנתבעים רשלניים, וייחסו 50% אחריות לאפרידר ובמשותף לעירייה ולוועד המקומי. בית המשפט פסק למשפחות פיצויים בסכומים משתנים בגין עוגמת נפש וירידת ערך רכוש, בהתבסס על משך מגוריהן ומעורבותן בטיפול בנאשמים. גם התביעה לשכר טרחת עורך דין והוצאות משפט התקבלה באופן חלקי. בנוסף, בית המשפט הורה לעירייה ולוועדה המקומית להכין תכנית תנועה זמנית ותכנית מתאר מפורטת לשביל בתוך מועדים מוגדרים. תביעתן של שתי משפחות (תובעים 3 ו-6) נדחתה מחוסר ראיות.