בג"צ 652/85

תקציר

פסק הדין נסוב סביב סכסוך תכנוני הנוגע לשתי חלקות קרקע בבעלות העותרים, הממוקמות בשכונת נאות רחל בחולון. המחלוקת נובעת מיישום תוכניות בנייה שונות ופרשנות שגויה של תקנות הבנייה לאחר מכן. שאלת הליבה היא האם על המשיבים, הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה והוועדה המקומית לתכנון ובניה, להעניק לעותרים היתר להקים שני בניינים, האחד בן שבע קומות והשני בן 13 קומות, על חלקותיהם. בתחילה דחו הוועדות את עתירות העותרים, בנימוק של מיצוי אפשרויות הבנייה בשכונה, כפי שהותוו בתב"ע ח/121 הרלוונטית. תכנית זו קובעת שטח בנייה כולל של 170,000 מ"ר לשכונה כולה. עם זאת, פרשנותה של תקנה זו שנויה במחלוקת, שכן היא לא הביאה בחשבון מרפסות בשטח הקונסטרוקטיבי, מה שהוביל לפיקוח שבו הותרו 30% נוספים מהבנייה. בית המשפט מצדד בעותרים וטוען כי אין להענישם בגין עוולותיהם של קבלנים אחרים באזור, קרי המשיבה רובינשטיין ושות' חברה קבלנית בע"מ. פסק הדין מבטל את החלטת הוועדות ומחייב אותן להעניק לעותרים היתר בניה למבנה בן שבע קומות, למעט המרפסות, בהתאם לייעודה המקורי של תכנית ח/121. בנוסף, מתבקשים המשיבים לבחון מחדש את בקשת העותרים לבניין בן 13 קומות על חלקה 8, לאחר שיאושר תיקון לתכנית. פסק דין זה בא לתקן את העיוות שנגרם עקב חוסר המעש של המשיבים ביחס להפרות של רובינשטיין והיישום הבלתי ראוי של תקנות הבנייה. בית המשפט מדגיש את הצורך לפרש תכניות ותקנות באופן סביר ולהימנע מפרקטיקות הסותרות את כוונת המחוקק. יתר על כן, פסק הדין מדגיש את החשיבות של הטלת אחריות על בעלי קרקעות בודדים על מעשיהם, ולא הענשת צדדים חפים מפשע.