עע"מ 7801/02

תקציר

הערעור מתייחס לתוספת בנייה על מלון על שפת הכנרת. המערער, בעל קרקע הסמוכה למלון, ביקש למנוע את הבנייה בנימוק שהיא תחסום את שדה הראייה שלו לים. הערעור נובע מעתירה שנדחתה לבית המשפט לעניינים מנהליים נגד חוקיות תוכניות הבנייה. עיקר הטענות נסובו סביב פרשנותה של תכנית מתאר ארצית (תמ"א) 13, המסדירה את השטח, וטענת המערער כי התכנית מנוגדת להוראות תמ"א 13. בית המשפט לא מצא טעם בטענות המערער. נקבע כי הליכי התכנון בוצעו כהלכה וכי תוספת הקומה אינה מחייבת תמ"א חדשה. יתר על כן, בית המשפט הסביר כי הוראות התמ"א בדבר איסור חסימת צפיות אינן מוחלטות וכפופות להוראות חזותיות. גם ההחלטה להעניק הקלות לבנייה, שכללה מעברים ציבוריים וטיילת, נמצאה חוקית. עם זאת, בית המשפט ציין טעות סופר בהחלטה התכנונית, שהתייחסה לייעוד קרקע שאינו קיים, וקבע כי יש לתקן זאת על ידי רשויות התכנון. השופט ריבלין והשופטת דורנר הסכימו עם ההחלטה והדגישו את הצורך לתקן את הטעות הסופרית.