בשג"צ 719/12

תקציר

בית המשפט אישר את ההחלטה למנוע מתושב יהודה ושומרון, המבקש מס' 1, לצאת לחו"ל מחשש לביטחון המדינה. המבקשים עתרו לערער על החלטה זו, אך בית המשפט פסק נגדם לאחר שבחן ראיות חסויות שהוצגו בדלתיים סגורות. בית המשפט מצא כי הראיות המדוברות מצדיקות את חיסיון הראיות בשל טיבן, העלול לפגוע בביטחון המדינה ולחשוף שיטות עבודה רגישות. המבקשים טענו כי פרקטיקה זו פוגעת בזכותם להליך הוגן, שכן אין להם גישה לראיות, אך בית המשפט חלק על כך, והדגיש כי גישה זו מאזנת בין הצורך להגן על ביטחון המדינה לבין זכויות העותרים. בית המשפט דחה גם את טענת המשיבים להבחין בין הליך פלילי להליך מינהלי לעניין גילוי ראיות חסויות. תחת זאת, היא אישרה כי ההחלטה אם לחשוף ראיות כאלה צריכה להתבסס על הנסיבות הספציפיות של כל מקרה, ולהבטיח בחינה יסודית של הזכויות העומדות על הפרק וההשלכות האפשריות. כתוצאה מכך נדחתה הבקשה לגילוי ראיות, ואיסור הנסיעה נותר על כנו.