רע"פ 10116/16

תקציר

בפסק דין זה דחה בית המשפט את בקשת רשות הערעור בעיקר משום שהיא לא הציגה שאלה משפטית משמעותית או סוגיה בעלת עניין ציבורי רחב, והתמקדה אך ורק בנסיבותיו הפרטניות של המבקש. בית המשפט גם לא מצא כל אינדיקציה לעיוות דין חמור או לעוול ממשי המצדיק עיון מחדש. הערעור עסק בחומרת העונש; עם זאת, הבקשה לא הראתה חריגה מהותית מנורמות הענישה הקבועות בעבירות דומות. בית המשפט הדגיש כי טענות בדבר חומרת הענישה לבדן אינן מצדיקות ערעור אלא אם קיימת סטייה קיצונית מנוהלי הענישה המקובלים, מה שלא היה המקרה כאן. יתר על כן, בית המשפט הסכים עם בית המשפט המחוזי כי הפניית המבקש לנציב שירות המדינה לא משמעה תוצאת גזר דין ספציפית, והדגיש כי עבירות תנועה בעבר, אף שהיו מיושנות, היו רלוונטיות יחד עם עברו הפלילי של המבקש בקביעת העונש. לפיכך נדחתה הבקשה, ובוטלה החלטה קודמת המעכבת את עונש המאסר שנגזר על המבקש. המבקש הונחה להתייצב להקראת גזר הדין במקום ובשעה שצוינו, בתיאום עם שירות בתי הסוהר לצורך כניסה ובידוק. החלטה זו ניתנה ב-24 בינואר 2017.